הוכחה על פי המדע: תוכיח לי שאין א-לוהים! 

קודם כל: תוכיח לי את קיומו של האדם!

האדם הוא יצור מוגבל, הוא נולד והוא מת, הוא משתנה וחי בגוף בעל גבולות וזמן.
גם היקום הוא מקום מוגבל, עם חומר ואנרגיה מוגדרים, חוקי טבע, מרחב וזמן.

השכל הישר מחייב שלכל דבר בעל תכונות או גבולות - מוכרחת להיות סיבה שיצרה אותו, אחרת הוא לא היה קיים ולא היה מוגבל.
אם אין סיבה אז גם לא תהיה כל תוצאה, כי תוצאה היא תמיד התוצר של סיבה.
כל מתחיל מחייב התחלה, וכל נפעל מחייב מפעיל.

כל מה שהוא מוגבל הוא רק "פוטנציאלי" ולא מוכרח להיות.
על כן מציאות האדם צריכה הסבר; גם היקום והמציאות צריכים הסבר. הם הרי מוגבלים לחומר, והיתה להם התחלה בזמן, על כן מוכח שהיתה להם גם סיבה שיצרה אותם. כי הם אינם מוכרחים להיות.

ולכן צריך להוכיח ולהסביר - מדוע הם בכלל קיימים. הרי האדם והיקום הם לא אמת אבסולוטית. הם לא צריכים להיות, ואין שום סיבה רציונלית לקיומם.
אין לנו שום הסבר מדוע קיימת מציאות מוגבלת לגודל וזמן כמו היקום והאדם.
על כן צריך להוכיח את קיומו של האדם. קיומו צריך הסבר, והיקום בפני עצמו אינו רציונלי. הם כולם צריכים הסבר, כי הם לא צריכים להיות.

רוב האנשים יבינו שהשאלה היא למה קיים משהו מוגדר וחוקי כל כך כמו היקום במקום כלום (אפס). אך המעמיק יגיע למסקנה שגם ה"כלום" צריך סיבה, בגלל שכלום היא הגדרה רציונלית של חוסר מציאות, של חוקיות לוגית בה אף אחד לא יצר ולכן שום דבר גם לא נברא. גם הכלום צריך סיבה לאי הימצאותו של חומר, איזושהי סיבה או מגדיר רציונלי שיסביר לנו את הריק, המוכיח את הפוטנציאל הלוגי לאפשרות מקבילה של מציאות.

מכאן יוצא שכל דבר שנוכל לחשוב עליו צריך סיבה, כי עצם קיומו של משהו, ואפילו של חוקיות או לוגיקה - מחייבים סיבה שהגדירה את קיומם או את האפשרות לקיומם.
כל דבר שנחשוב עליו הוא סוג של מציאות, כולל הכלום. אך יותר ממה שהכלום צריך הסבר - היקום צריך הסבר לקיומו, כי היקום קיים והוא מוגבל, והיתה לו התחלה בזמן.

היקום והאדם לא צריכים להיות, אך הם כאן, ולכן צריך להוכיח רציונלית מדוע הם בעצם קיימים. מדוע יהיה קיים דבר שאינו מוכרח להיות קיים, ואין שום הסבר לוגי לקיומו.

* * *

האם אי-מציאותו של א-לוהים היא אפילו אפשרית?

היקום צריך סיבה, והאדם צריך סיבה, ואפילו הכלום צריך סיבה שתגדיר אותו.
ישנו רק מישהו אחד שלא צריך הסבר, מישהו אחד שהוא גם המציאות היחידה שמוכרחת להיות [כורח המציאות].
וזהו האינסוף הנצחי - כי אין לו גבולות שיגדירו אותו, ואין לו התחלה או סוף שיחייבו את התחלתו.

רק האינסוף הנצחי לא צריך כל סיבה. הוא אותו ישות אולטימטיבית המכונה בפינו א-לוהים.

א-לוהים אינו צריך שום הסבר להימצאותו או קיומו. הוא הרי אינו מוגבל לחוקים או כמות או התחלה, ולכן מציאותו גם אינה צריכה הגדרה וסיבה.
הוא סיבת עצמו, כי לא תיתכן שום סיבה שקדמה לנצח;
הוא אינסופי כך שלא תיתכן לו הגדרה סופית;
והוא נצחי כך שלא תיתכן לו הגדרה זמנית.
הוא היה, הווה, ויהיה. אין לפניו ואין אחריו, הוא קיים כי הוא היחיד שמוכרח להיות תמיד.
א-לוהים קיים, כי קיומו הוא המציאות היחידה, והוא מהווה את אינסוף הפוטנציאל והיכולת מאז ומתמיד.

אנו לא צריכים להוכיח שיש א-לוהים, פשוט, כי אין אפשרות שאין א-לוהים.

היקום והאדם צריכים הסבר, כי אין הכרח לקיומם; קיומם דורש סיבה - כי הם מוגדרים וסופיים וזמניים.
הא-לוהים אינו מוגדר ואינו סופי ואינו זמני, ולכן אין מציאות מלבדו, הוא כורח המציאות וסיבת כל הסיבות, ומציאותו היא החידה שמוכרחה להיות. כל דבר אחר מלבדו צריך הסבר לקיומו והתחלתו. הוא המציאות האולטמטיבית היחידה שמסוגלת ליצור כל דבר אחר.

א-לוהים הוא סיבת כל הסיבות, והמגדיר כל מציאות אפשרית, כולל הלוגיקה עצמה. קיומו מוכרח להיות, והוא המגדיר של כל מציאות חומרית או התחלה בזמן. ומכאן גם מוכח שהיקום והאדם הם יצירתו של א-לוהים, כי כל סוג של קיום חייב לנבוע מהמציאות האולטימטיבית היחידה - והוא הנקרא בשם א-לוהים.

* * *

כל הגדרה או הסבר לא-לוהים מתאר רק את מה שהוא איננו:

אין לנו יכולת חיובית להגדיר את א-לוהים, כי אין לו הגדרה או סוף.
אין מילה שיכולה להכיל את א-לוהים או אפילו רק לתארו, כי אין גבול למציאותו.
כל מה שאנו יודעים או אומרים על א-לוהים, נובע למעשה ממה שהוא איננו.

1) אנו יודעים שא-לוהים הוא אינסופי - כי הוא אינו מוגבל לחומר או גבולות.
2) אנו יודעים שא-לוהים הוא נצחי - כי הוא אינו מוגבל לזמן או התחלה או סוף.
3) אנו יודעים שא-לוהים הוא רוחני ועל טבעי - כי הוא אינו מוגבל לשום טבע או גוף חומריים.
4) אנו יודעים שא-לוהים הוא כל יכול - כי אין הגדרה או סיבה שיכולים להגבילו.
5) אנו יודעים שא-לוהים הוא יודע כל - כי אין גבול לידיעותיו.
6) אנו יודעים שא-לוהים נמצא בכל מקום - כי אין גבול לאינסוף.
7) אנו יודעים שא-לוהים הוא חכם - כי אין גבול להבנתו והשגותיו.
8) אנו יודעים שא-לוהים יצר הכל לבדו - כי אין שום ישות גדולה ממנו להגדיר את המציאות.
9) אנו יודעים שא-לוהים הוא אחד מוחלט - כי אין לו שום גבול או הגדרה שיחלקו אותו לשניים או יותר.
10) אנו יודעים שא-לוהים הוא יוצר הכל - כי כל דבר אחר מלבדו הוא מוגבל וחייב לנבוע מסיבתו.

בנוסף,
1) אנו יודעים שא-לוהים הוא מושלם - כי אין בו שום סוג של חיסרון כלל.
2) אנו יודעים שא-לוהים יצר הכל בחוכמה ולצורך - כי אין גבול לחוכמתו וגודל כוונותיו (להבדיל ממקריות שאין לה שכל או כוונה).
3) אנו יודעים שא-לוהים יצר על מנת להטיב ולתת - כי מי שהוא הכל ויש לו הכל, רק ייתן וישפיע לאחר (להבדיל מרוע הנובע תמיד מחיסרון).
4) אנו יודעים שא-לוהים יצר את האדם עבור תכלית אלוקית - כי האדם הוא היצור היחיד שמסוגל לבקשו ולהכיר בו. תכלית חייו של האדם קשורה בא-לוהים, כי הא-לוהים נתן באדם את היכולת להכיר בקיומו ולחפש אחר סיבת קיומו האלוקית. ומכאן שהאדם הוא נזר הבריאה, והיקום נברא עבורו.
5) מכאן גם נובע הצורך במתן תורה והתגלות אלוקית בהיסטוריה, שיגלו לאדם את כוונתו האמיתית של הא-לוהים ביצירתו (הוראות היצרן).

אנו רואים שניתן להגיע לכל עיקרי האמונה מתוך שכל חד-משמעי, היות ולא תיתכן שום אפשרות להסיק אחרת.

כך הבינו חכמי ישראל, וכך הבינו גם הפילוסופים הגדולים, אנשי מדע ומחשבה. כך מסוגל להבין כל אדם שחושב ברצינות על הקיום והמציאות.
מסתבר ששאלת קיומו של א-לוהים מעולם לא היתה שאלה, כי אין אפשרות לטעון או לדמיין אחרת ממנו. א-לוהים היה ותמיד יהיה מגדיר הכל ויוצר הכל, ולא ראוי לעבוד אף אחד אחר מלבדו.

(דברים ד, לו): "אתה הראת לדעת, כי ה' הוא הא-לוהים, אין עוד מלבדו".

* * *

הרמב"ם (ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק א):

"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא;
וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו.
ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. 
אם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם.
שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם".

"לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. הוא שהנביא אומר (ירמיהו, פרק י, י): "וה' אלוהים אמת" - הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו.
והוא שהתורה אומרת (דברים, פרק ד, לה): "אין עוד מלבדו" - כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.
המצוי הזה - הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ".

"אלוה זה אחד הוא - אינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד,
שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם: 
לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות;
אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם".

מקור: http://www.mechon-mamre.org/i/1101.htm

מאמר מומלץ: "הפילוסופיה של היקום והאינסוף":
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2663458&forum_id=4142

בברכה,
דניאל בלס.